Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 97b

נוֹתֵן לוֹ מַטְבֵּעַ הַיּוֹצֵא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: יָכוֹל לוֹמַר לוֹ, לֵךְ הוֹצִיאוֹ בְּמֵישָׁן. אָמַר רַב נַחְמָן: מִסְתַּבְּרָא מִילְּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל – דְּאִית לֵיהּ אוֹרְחָא לְמֵיזַל לְמֵישָׁן, אֲבָל לֵית לֵיהּ אוֹרְחָא – לָא.

Traduction

The debtor gives him a coin that is in circulation at that time with which he repays the loan. And Shmuel says that the debtor can say to the creditor: I am giving you a coin like the one you gave me, although you cannot utilize it here. Go spend it in Meishan, i.e., a distant place where this coin is still in circulation. Rav Naḥman said: Shmuel’s statement is reasonable when the creditor has a way to go to Meishan, i.e., he intends to travel there, and therefore the debtor can tell him to spend the coin when he arrives at his destination. But if he has no way to go to Meishan, i.e., he does not intend to go there, the debtor may not give him these coins. Rather, he must give him coins that are in circulation in their current location.

Rachi non traduit

נותן לו מטבע היוצא. בשעת פרעון דהא קיבל עליו לתת לו מטבע והאי לאו מטבע הוא ודוקא הלוהו פרגמטיא אבל הלוהו מעות את שהלוהו משלם לו:

אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: אֵין מְחַלְּלִין עַל הַמָּעוֹת שֶׁאֵינָם יוֹצְאוֹת. כֵּיצַד? הָיוּ לוֹ מָעוֹת כּוֹזְבִיּוֹת יְרוּשַׁלְמִיּוֹת, אוֹ שֶׁל מְלָכִים הָרִאשׁוֹנִים – אֵין מְחַלְּלִין. הָא שֶׁל אַחֲרוֹנִים דּוּמְיָא דְרִאשׁוֹנִים – מְחַלְּלִין!

Traduction

Rava raised an objection to Rav Naḥman from a baraita (Tosefta, Ma’aser Sheni 1:6): One cannot desacralize second-tithe produce by transferring its sanctity onto coins that are not in circulation. How so? If one had coins of bar Kokheva [Kozeviyyot], coins of Jerusalem, or coins of earlier kings, all of which are no longer in use, one cannot desacralize second-tithe produce by transferring its sanctity onto them. Rava infers: But if one had coins of later, i.e., current, kings, that are similar to the coins of the earlier kings in that they have been invalidated in his location, since they are still valid elsewhere, one can desacralize the second-tithe produce by transferring its sanctity onto them. The baraita does not make a distinction as to whether the owner of the produce intends to travel to the location where those coins are in use or not.

Rachi non traduit

על מעות שאין יוצאות. כלל בירושלים דלאו כסף צורה קרינא ביה:

כוזביות. מטבע של בן כוזיבא וירושלמיות הוו וה''ג כוזביות ירושלמיות או של מלכים הראשונים וכוזביות וירושלמיות לא נפקי כלל ל''א כוזביות של כזיב וה''ג כוזביות או ירושלמיות או של מלכים הראשונים:

הא של אחרונים. דנפקי במדינה אחרת ודומיא דראשונים הוא בכך דאין יוצאות כאן במקומו של בעל הבית שנפסלו בכאן:

מחללין. ואף על גב דלית ליה אורחא להתם במקום שיוצאין שהרי בירושלים צריך לילך ולהוציאן וקשיא לרב נחמן אליבא דשמואל דאמר אבל לית ליה אורחא למישן לא:

אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁאֵין מַלְכִיּוֹת מַקְפִּידוֹת זוֹ עַל זוֹ.

Traduction

Rav Naḥman said to him: With what are we dealing here in the baraita? We are dealing with a case where the kingdoms are not particular with one another. They allow a coin that has been invalidated in their province to be taken out of their borders and spent in a province where it is valid. Since these coins can be given to those planning to travel to the location where it is valid, it is considered to be a valid coin even in the location of the one desacralizing the second-tithe produce.

אֶלָּא כִּי אָמַר שְׁמוּאֵל – כְּשֶׁמַּלְכִיּוֹת מַקְפִּידוֹת זוֹ עַל זוֹ. הֵיכִי מָצֵי מַמְטֵי לְהוּ? דְּמַמְטֵי לְה[וּ] עַל יְדֵי הַדְּחָק; דְּלָא בָּחֲשִׁי, וְאִי מַשְׁכְּחִי קָפְדִי.

Traduction

The Gemara asks: But, according to this explanation, when Shmuel said that the debtor can repay his debt with invalidated coins only if the creditor intends to travel to a location where they are valid, he is speaking of a case where the kingdoms are particular with each other. If so, how can he bring these coins to Meishan without the authorities confiscating them? The Gemara responds: Shmuel is discussing a case where the creditor can bring them with difficulty, as in a case where the authorities do not search, but if they find any invalid coins they are particular to confiscate them. It is therefore possible to bring these coins into the other kingdom. Nevertheless, since the authorities are particular, one who does not plan to travel there will not be able to exchange these coins with anyone in his location.

Rachi non traduit

אלא כי אמר. רב נחמן אליבא דשמואל דכי לית ליה אורחא למישן לא:

כשמלכיות מקפידות. בתמיה אי הכי כי אית ליה אורחא למישן היכי מצי ממטי להו הא כי בדקי להו בני מדינה זו ומשכחי ליה אותן מעות מפסדי ליה:

ומשני דלא בחשי. שאין מקפידין כל כך שיהו בודקין ומחפשין על דבר זה ואי אשכחי קפדי הלכך אית ליה אורחא שנצרך לילך שם יקבלם ויוציא לשם בסחורה ואי לאו הואיל ואין יכול להראותם בכאן בפרהסיא לבני מישן הבאים כאן אם רוצה לא יקבלם:

תָּא שְׁמַע: אֵין מְחַלְּלִין עַל מָעוֹת שֶׁל כָּאן וְהֵן בְּבָבֶל, וְשֶׁל בָּבֶל וְהֵן כָּאן. שֶׁל בָּבֶל וְהֵן בְּבָבֶל – מְחַלְּלִין. קָתָנֵי מִיהַת: אֵין מְחַלְּלִין עַל מָעוֹת שֶׁל כָּאן וְהֵן בְּבָבֶל – אַף עַל גַּב דְּסוֹפוֹ לְמִיסַּק לְהָתָם!

Traduction

The Gemara questions Shmuel’s opinion: Come and hear what was taught in a baraita (Tosefta, Ma’aser Sheni 1:6): One cannot desacralize second-tithe produce by transferring its sanctity onto money of Eretz Yisrael, i.e., here, when they, the coins and their owner, are in Babylonia. And one cannot do so onto money of Babylonia when they, the coins and their owner, are here in Eretz Yisrael. If one uses money of Babylonia and they are in Babylonia, one can desacralize the second-tithe produce. In any event, the baraita teaches: One cannot desacralize second-tithe produce by transferring its sanctity onto money of Eretz Yisrael, here, when they are in Babylonia. And this is stated even though they will ultimately ascend to there, Eretz Yisrael, as the very purpose of transferring the sanctity to the coins is to spend them in Jerusalem.

Rachi non traduit

אין מחללין על מעות של כאן והן בבבל. אין מחללין מעשר שני על מעות של כאן ירושלים והמעות והבעלים בבבל הואיל ואינן יוצאות מיד במקום שהן שם דבעינן מצוי בידך וליכא ולא על של בבל והן בכאן בירושלים והפירות לא שני לן כל היכא דאיתנהו יכול לחללן והן חוץ לירושלים קתני מיהת אין מחללין על המעות של כאן והן בבבל אלמא אע''ג דאית ליה אורחא למישן כגון הכא דסופו לעלות כאן ולהוציאן ואפ''ה לא קרי להו מעות היוצאות:

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁמַּלְכִיּוֹת מַקְפִּידוֹת זוֹ עַל זוֹ. אִי הָכִי, שֶׁל בָּבֶל וְהֵן בְּבָבֶל לְמַאי חֲזוּ? חֲזוּ דְּזָבֵין בְּהוּ בְּהֵמָה, וּמַסֵּיק לִירוּשָׁלַיִם.

Traduction

The Gemara answers: With what are we dealing here? We are dealing with a case where the kingdoms are especially particular with one another, and it is impossible to transport coins from one location to the other. The Gemara asks: If so, if the kingdoms are especially particular with one another, then with regard to the case in the baraita, in which sanctity is transferred onto money of Babylonia and they are in Babylonia, for what are these coins fit? In any case they cannot be brought to Jerusalem. The Gemara responds: They are fit for purchasing an animal with them in Babylonia that will be brought up to Jerusalem.

Rachi non traduit

מקפידות זו על זו. יתר מדאי דבחשי ובדקי הלכך מסוכנות הן של בבל במלכות ירושלים דמקפדת ובחשי טפי:

למאי חזי. הא לא מצי לאמטויינהו להכא:

Tossefoth non traduit

אי הכי של בבל והן בבבל למאי חזי. קצת משמע דלא פריך אלא לרב נחמן דאוקי מילתא דשמואל דוקא בדאית ליה אורחא למישן מדפריך א''ה של בבל כו' משמע דאי לאו דאוקמא כשמלכיות מקפידות לא הוה קשה ולא מידי וקשה לר''י דבלאו רב נחמן צריך ע''כ לאוקמי ברייתא בתרייתא כשמלכיות מקפידות דלא תיקשי מינה לשמואל דחשיב ליה מטבע אפילו לית. ליה אורחא למישן אי ליתא לדרב נחמן והכא קתני דאין מחללין על מעות של כאן והן בבבל ואע''ג דאית ליה אורחא לירושלים ותקשי נמי עלה דברייתא בתרייתא מההיא דלעיל דשל מלכים אחרונים מחללין אע''ג דאין יוצאות שם במקום שעומד לפי שיוצאת במקום אחר והכא קתני דעל מעות של כאן והן בבבל אין מחללין אע''ג דיוצאות בירושלים אלא התם איירי כשאין מלכיות מקפידות אם נראות מטבע של מלך האחד במדינתו של זה הלכך [באים] בני מלכיות אחרת כאן ומוכרין בהמתם במטבע שלהם ויכול הוא להוציאם בירושלים לבני שאר מדינות הבאות לכאן והכא איירי במקפידות ונראה לר''י דודאי אי לאו מילתיה דרב נחמן הוה א''ש הכל ולא הוה צריך לאוקמא ברייתא בתרייתא כשהמלכיות מקפידות דלא קשה מיניה לשמואל ולא לההיא ברייתא דלעיל דיש לחלק בין מעות של כאן והן בבבל להנהו דלעיל דאיירי במטבע שנפסל במקום אחד ויוצא במקום אחר דהתם ודאי חשוב מטבע דקודם שנפסלה היה שם חשוב מטבע ועדיין מטבע קיים לבני אותו מקום עצמו שנפסל שם שיכולין להוציאו במקום אחר אבל של כאן והן בבבל לא היה עליו שם מטבע בבבל מעולם ולכך אין מחללין אע''ג דאית ליה אורחא לירושלים אבל לרב נחמן דאוקי מילתא דשמואל דוקא בדאית ליה אורחא למישן אבל כי לית ליה אורחא למישן לא חשיב מטבע מטעם שהיה כבר מטבע באותו מקום ועדיין יכול להוציא במישן ולא תלי אלא באית ליה אורחא להתם א''כ כך יש לו מטבע שהיה כבר במקום זה כמו מטבע של מקום אחר שלא בא מעולם כאן א''כ של כאן והן בבבל נמי לישויה ליה מטבע דהא אית ליה אורחא לירושלים:

דזבין בהו בהמה ומסיק לירושלים. ואם תאמר והתניא בפרק האיש מקדש (קדושין דף נה:) אין לוקחין בהמה במעות מעשר שני ויש לומר דפלוגתא היא בפרק לולב הגזול (סוכה דף מ:) דתניא אחד שביעית ואחד מעשר שני מתחללין על בהמה חיה דברי ר''מ וחכמים אומרים על שחוטין מחללין על חיין אין מחללין ולר''מ אפי' לכתחילה שרי כדמוכח בתוספתא דהתם דקתני בהדיא מחללין והא דקתני בסוכה מתחללין משום רבנן דאפי' בדיעבד אין מתחללין ועוד י''ל דבשמעתין. כיון דאי אפשר בענין אחר שאין יכול להעלות המעות בירושלים שרי למיזבן בהו בהמה לכולי עלמא וטעמא דאין לוקחין בהמה ממעות מעשר שני פירש בקונטרס בקדושין (דף נה:) משום כחשא ואין הטעם בשביל כן אלא כדמפרש בסוכה (דף מ:) דאמר התם מחלוקת בזכרים אבל בנקבות דברי. הכל בשחוטין מתחללין ועל חיין אין מתחללין שמא יגדל מהם עדרים עדרים ובזכרים פליגי אי גזרינן זכרים אטו נקבות אי לא וכן מפרש בירושלמי דמסכת מעשר שני דטעמא דאסור לקנות זכרים גזירה אטו נקבות:

וְהָתַנְיָא: הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ הַמָּעוֹת יוֹצְאוֹת בִּירוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי כָּךְ! אָמַר רַבִּי זֵירָא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּזְמַן שֶׁיַּד יִשְׂרָאֵל תַּקִּיפָה עַל אוּמּוֹת הָעוֹלָם, כָּאן בִּזְמַן שֶׁיַּד אוּמּוֹת הָעוֹלָם תַּקִּיפָה עַל עַצְמָן.

Traduction

With regard to the statement of the baraita, that one cannot desacralize second-tithe produce by transferring its sanctity onto Babylonian money when in Eretz Yisrael, the Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita: The Sages instituted that all money shall circulate in Jerusalem because of this reason, i.e., so that Jews from all locations will be able to use their local currencies? Rabbi Zeira said: This is not difficult. Here, the baraita that states that all money is valid in Jerusalem is referring to a time when the authority of the Jewish people is dominant over the nations of the world and could enforce the rabbinic enactments. There, the baraita that states that sanctity may not be transferred onto Babylonian money when in Eretz Yisrael, is referring to a time when the authority of the nations of the world is dominant over them, i.e., the Jews, at which time foreign currency was not usable in Jerusalem.

Rachi non traduit

והתניא התקינו כו'. ואמאי תני לעיל ולא על של בבל והן כאן:

Tossefoth non traduit

שיהו כל המעות יוצאות בירושלים. טעמא מפרש במסכת שקלים (דף ח) דתקנו משום שקלים שהיו מביאין לירושלים מכל המקומות:

תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ מַטְבֵּעַ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם? דָּוִד וּשְׁלֹמֹה מִצַּד אֶחָד, וִירוּשָׁלַיִם עִיר הַקּוֹדֶשׁ מִצַּד אַחֵר. וְאֵיזֶהוּ מַטְבֵּעַ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ? זָקֵן וּזְקֵינָה מִצַּד אֶחָד, וּבָחוּר וּבְתוּלָה מִצַּד אַחֵר.

Traduction

Having mentioned the coins of Jerusalem, the Gemara notes: The Sages taught: What is the coin of ancient Jerusalem? The names David and Solomon were inscribed on one side, and Jerusalem the Holy City was on the other side. And what is the coin of Abraham our forefather? An old man and an old woman, representing Abraham and Sarah, were inscribed on one side, and a young man and a young woman, representing Isaac and Rebecca, were on the other side.

Rachi non traduit

דוד ושלמה. כתוב מצד אחד ומצד שני כתוב ירושלים עיר הקדש:

בחור ובתולה. יצחק ורבקה:

זקן וזקינה. אברהם ושרה:

Tossefoth non traduit

מטבע של אברהם אבינו זקן וזקינה מצד אחד. בבראשית רבה דריש ואגדלה שמך שיצא לו מוניטי''ן בעולם ומהו מוניטי''ן זקן וזקינה מכאן בחור ובחורה מכאן ונראה לא שהיה בו צורת זקן וזקינה מכאן בחור ובחורה מכאן דאסור לעשות צורת אדם אלא כך היה כתוב מצד אחד זקן וזקינה ומצד אחר בחור ובתולה וכן פירש בקונטרס גבי דוד ושלמה וירושלים עיר הקודש שכך היה כתוב במטבע:

בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב חִסְדָּא: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל הַמַּטְבֵּעַ, וְהוֹסִיפוּ עָלָיו, מַהוּ? אָמַר לוֹ: נוֹתֵן לוֹ מַטְבֵּעַ הַיּוֹצֵא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אֲמַר לֵיהּ: וַאֲפִילּוּ כִּי נָפְיָא? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲמַר לֵיהּ: אֲפִילּוּ כִּי תְּרִטָיא? אֲמַר לֵיהּ: אִין.

Traduction

§ Rava inquired of Rav Ḥisda: What is the halakha in the case of one who lends money to another on the condition that he repay the loan in coin, i.e., with the specific denomination of a currency, and the government added to the size of the coin, so that a coin of the same denomination now weighs more? Is the debtor obligated to return the newly adjusted coin, or can he repay the debt according to the prior weight of the coin that he borrowed? Rav Ḥisda said to him: He gives him the coin that is in circulation at the time of the payment. Rava said to him: And is this the halakha even if the new coin is as large as a sieve? Rav Ḥisda said to him: Yes. Rava said to him: And is this the halakha even if it is as large as a quarter-kav [tartiya]? Rav Ḥisda said to him: Yes.

Rachi non traduit

והוסיפו עליהן מהו. אליבא דרב דאומר נותן לו מטבע של אותה שעה היכא דהוסיפו עליו מאי אמר רב:

באותה שעה. בשעת פרעון:

כי תרטיא. סלע גדול במדה מחזקת רובע:

וְהָא קָא זָיְילִין פֵּירֵי! אָמַר רַב אָשֵׁי: חָזֵינַן; אִי מֵחֲמַת טִיבְעָא זִיל – מְנַכֵּינַן לֵיהּ,

Traduction

Rava challenged: But by increasing the weight of this coin, the produce has decreased in price, and since more produce can be purchased with this coin, giving it to the creditor as repayment is a form of interest. Rav Ashi said: We examine the situation: If the produce decreased in price due to the change in the weight of the coin, the debt is reduced for the debtor and the creditor is repaid with coins that equal the prior value of the loan.

Rachi non traduit

והא קזיילין פירות. לגבי מטבע זו נמצא שמשתכר זה בתוספת ואינה דומה לראשונים והוי רבית:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source